יום שבת, 30 באוגוסט 2014

בלוג דיי 2014

מאת: רוני רייס והדר צרויה

*פוסט ללא תמונות, כי הוא נעשה בלחץ קל. נא להביע תמיכה :-)*

יום חג היום לבלוגרים- כי היום הוא הבלוג דיי!
כל בלוגר/ית ממליץ/ה על חמישה בלוגים שהוא/היא אוהב/ת (אוי לעזאזל עם זה!)+ נימוק (משכנע) למה+ קישור. דהה!
קדימה לעבודה!

פצפוצים-
בלוג רווי חמאה, שוקולד, מרנגים, מוסים ולפעמים אפילו איזה מרק או קיש ...
הכל בידי נועם המוכשר!
מתכונים מקוריים עם צילומים מהממים.
פשוט תיכנסו ותבינו מה הכוונה...

chocolate/salt-
הבלוג החדש-דנדש של טל סיוון-צפורין, הוא פשוט העתק מושלם של גלריית האינסטגרם ההורסת שלה בצורת בלוג.
כולנו חיכינו בקוצר רוח שיפתח, והנה לפני כמה חודשים נפתח לו יקום מקביל שכולו טוב.
כל מילה מיותרת.

פרפראות-
דניאלה ונועה הן צמד חמד מוכשר במיוחד- מטעמים מיוחדים (עליהם אחראית דניאלה), המתועדים על ידי צילומים מהוקצעים ונוטפי כישרון (עליהם אחראית נועה), יוצרים בלוג מיוחד וצבעוני.
מקוות שהקארי המו-שלם מהבלוג שלהן נכנס לטו דו ליסט שלכם.

דבש בננות-
עומר המוכשר ביותר, מצלם ומפתח מתכונים נהדרים ומקוריים (מישהו אמר פנקייק ללא גלוטן, סוכר וחלב?), תוך כדי כתיבה משעשעת וירידה לפרטים הקטנים ביותר בכל מתכון.
(פססט, אתם פשוט חייבים, אבל חייבים להכין את עוגיות הג'ינג'ר שלו. באמת!)

צמחונום-
הכתיבה הנהדרת של דודו פשוט מפתיעה כל פעם מחדש. אמיתית, משעשעת, מיוחדת לגמרי.
והמתכונים? יצירתיים ומיוחדים, וכמעט כולם טבעוניים!
חובה להכין את עוגיות השזיפים הטבעוניות (בעיקר אחרי שקניתם בדיוטי מעבד מזון חתיך חדש, שהוא גם אדום).

וכמובן,
אי אפשר לסיים ארוחה בלי קינוח.
למרות שישנם כבר חמישה בלוגים, לא יכולנו לוותר על הבלוג הנהדר של זהר המהממת, הלוא הוא
thought for food
מתכונים מתוקים- מתוקים, שפשוט משאירים טעם של עוד!


אז, בלוג דיי שמח לכולם!
תפתחו בלוג!
בקרוב- סלט מפתיע ומעניין במיוחד!

יום שבת, 23 באוגוסט 2014

פריז, ההיית או חלמתי חלום?

פייר הזה...

מאת: הדר צרויה

פריז
מתוקה מבחוץ, קצת אחרת מבפנים.
עיר של מסעדות שף ומקדונלד'ס
עיר של טיפוח וביוב
עיר של שוק וקניון
עיר של אורות והפסקות חשמל
עיר של נשים רזות והרבה חמאה


כל כך הרבה כתבו, אמרו, חשבו עליה
אז מה אני מקשקשת בכלל?

טוב, מההתחלה:
לפני כמה ימים חזרתי מטיול קטן וספונטני של שבוע ב-איך ידעתם-פריז.
רענון קריר ממכות החום הישראליות
רענון שקט מדיווחי החדשות 

תיירים היינו בה לפני שנתיים-
מגדל אייפל, שער הניצחון, לובר (תור ארוך מידי, למי יש עצבים?)...
אבל הפעם תיקנו וטיילנו אל נבכי פריז
פחות תיירות יותר היכרות 


פטיסרי אקראית ברחוב

אז ברור שנהניתי מכל רגע
ומקרונים אכלתי 
וגם קרואסונים
ובאגטים
וגבינות
אבל לא מדברים על זה. וגם לא על האקסטרה מותניים שלי.

(פאוזה. שתיקה מביכה. קולות צרצרים)

אוקיי. שברתם אותי.

10 באגטים ביום
9 קרואסונים בשעה
8 קווי מטרו בדקה
7 רחובות בשדרה
6 מקרונים בשקית
5 מקומות באוטו
4 אנשים
+3 קילו לכל אחד
2 תיקים די כבדים
ומפה אחת שעשתה את העבודה

אוכל-אוכל? חוץ מפלאפל פריזאי שאוכלים במזלג מתוך הפיתה, זה היה בעיקר באגטים עם גבינות וקרואסונים.
ולא, אני לא מאמינה במסעדות פאר פריזאיות
כי מנות עם שמות ארוכים מה-זה לא עושים לי את זה...
הרי כולם יודעים שפשטות זו חתיכת תחכום
וכשהיא נמצאת בתוך לחם טרי על מצע ספסל ברחוב, היא הכי טעימה!

ועכשיו, ברשותכם, לאור הווידויים המשמינים- אני אצא לי לריצה ארוכה...

נתראה :-)

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

עוגת ענן שזיפים

 מאת: הדר צרויה

שישי אחר הצהריים.
ברדיו שירים מרגיעים שנקטעים מידי פעם בהודעה על אזעקה.
המאוורר מסתובב ומפיץ רוח נעימה על בני הבית העייפים.
אני עומדת לי בבועת המטבח, מנסה שלא לחשוב על כלום.
להתנתק קצת. מה רע?


טוב, יש שיגידו שרע מאוד, כי צריך להיות מאוחדים במצבים כאלו.
אבל אני  יודעת שאף פעם לא אוכל להיות מנותקת ב100%
כי תמיד יש את הרדיו והטלוויזיה שיעירו אותי במחיאת כף אחת.
וגם כי אני אישית לא יכולה. אני חייבת לדעת מה יש ומה קורה.


מה לעשות, הנשמה הדאגנית והפולנייה במקצת שלי לעולם לא תתפוגג
ומצבים כאלו רק מאכילים אותה עוד ועוד.
היא אף פעם לא שובעת.

לפחות עכשיו יש קצת יותר שקט... 




-----------------------

עוגת ענן שזיפים.
ולמה ענן? כי היא כל כך כל כך רכה ואוורירית, וזה בזכות הקצפת הביצים המסיבית שבה, וכמות הקמח היחסית מועטה שבה.
שזיפים הם בגדר בחירה. אפשר לשים כל פרי שרוצים, אבל חשוב לפני כן להשרות אותו ב"מרינדה" שמגירה ממנו מיצים טובים, המשמשים בהכנת העוגה.
אפשר להשתמש במשמשים, דובדבנים, אפרסקים, נקטרינות או כל פרי אחר שעולה על דעתכם שמגיר היטב נוזלים. כזה עסיסי מאוד.
מה לעשות, אבל חייבים את השימוש במיקסר כאן (ידני או עומד), בכדי להגיע לקצף חלבונים יציב ותפוח שנותן אווריריות וגוף לעוגה כאחד.
אם אין לכם מיקסר, אבל אתם ממש רוצים להכין את העוגה, אפשר להכין בסיס של עוגה בחושה שאתם אוהבים, ולשבץ אותה בפרי שבחרתם.

שימו לב שממש פירטתי את המתכון, אבל הוא ממש קל! כמובן שצריך להשקיע ולשים לב לחלבונים ולקיפול וכו', אבל ברגע שהשיטה מובנת הכל קלי קלות!

יאללה מתכון!

לשזיפים- שעתיים מראש (כן, שעתיים, צריך שהשזיפים יגירו מספיק נוזלים. אם אין שעתיים, ראו פתרון ברשימת המרכיבים של העוגה)
חמישה- שישה שזיפים בינוניים, חתוכים לפיסות עבות
גרידת לימון (בערך כפית)
1/2 כפית קינמון (אפשר להחליף בג'ינג'ר טחון- נהדר גם כך!)
שתי כפיות סוכר חום  (אפשר בהיר ואפשר חום)

מערבבים הכל יחד בקערה בינונית

לעוגה:
4 ביצים מופרדות
1/2 כוס סוכר חום
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס שמן רגיל (לא זית)
מעט תמצית וניל (לא חובה אבל ממש מוסיף)
כפית קינמון (או ג'ינג'ר טחון)
3/4 כוס קמח כוסמין (עובד נהדר גם עם קמח לבן)
1/2 כפית אבקת אפייה
מעט מלח
ארבע כפות מנוזל ההשריה. אם לא הוגרו מספיק נוזלים, אפשר להשתמש במיץ לימון או תפוזים או אפילו מים

איך מכינים?
מקציפים במהירות בינונית את החלבונים עם מעט מלח.
בינתיים בקערה גדולה ורחבה, טורפים היטב את החלמונים, תמצית הוניל ואת הסוכר החום לתערובת תפוחה בהירה למדי. מזרזפים שמן תוך כדי טריפה מתמדת.
חוזרים לחלבונים- כאשר יש קצף יציב למדי, בועתי ולא אחיד בצבע לבן עמום, מתחילים להוסיף בהדרגה סוכר. מה זה בהדרגה? לא הכל בבת אחת, אלא כפית כפית בהפרש של כמה שניות. אני תמיד מוסיפה כפית, סופרת עד עשרים, מוסיפה עוד כפית, סופרת וכן הלאה עד שכל הסוכר נגמר. כן, זה קצת מעצבן לחכות ולספור והכל, אבל אם נוסיף את כל הסוכר בבת אחת הסוכר לא יטמע היטב בחלבונים, מה שיוביל לקצף לא גבוה, מה שיוביל לעוגה נמוכה למדי ומבאסת.
אז לאחר שכל הסוכר נכנס ב ה ד ר ג ה אל החלבונים, מגבירים את מהירות המיקסר לגבוהה, עד שרואים שבילים ברורים ונוקשים שהמקצף משאיר. מפסיקים את פעולת המיקסר. אם יש מקצף עם שפיץ עומד של קצף מבריק, הכל מעולה, מניחים בצד. אם לא, מקציפים עוד כמה שניות ובודקים מידי פעם.
בחזרה לחלמונים- מוסיפים לחלמונים הטרופים עם השמן את הקמח, הקינמון ואת אבקת האפייה. טורפים היטב אך לא יותר מידי, רק עד שהקמח נטמע.
מוסיפים את הנוזל שהגירו השזיפים ומערבבים שוב, קצרות, רק כדי להטמיע את הנוזל.
עכשיו מקפלים הכל בהכל:
לוקחים כשליש מקצף החלבונים, ומעבירים אותו לקערה של החלמונים.
עושים משהו בניגוד לאינטואיציה החלבונית, וטורפים היטב היטב את הקצף הזה בתערובת של החלמונים. כן, עם המטרפה. למה? כי צריך להקליל את הבלילה היחסית כבדה, בכדי שיהיה קל לקפל בה את שאר הקצף.
עכשיו כשהבלילה "מוקללת", אפשר לקפל בה את יתר הקצף.
שופכים בעדינות את שאר הקצף ומתחילים לקפל בעזרת מרית (ואם אין אז עם כף עץ). איך מקפלים? מסובבים את המרית בצדדים בעדינות ולמרכז  בסוף, וחוזר חלילה, עד שהכל אחיד ויפה. בודקים אם בתחתית אין בלילה שלא עורבבה.
שופכים לתבנית משומנת עגולה בקוטר 24 או 22 ס"מ (גם 26 יעבוד) ומשבצים בבלילה את השזיפים. אם יש נוזל בתחתית הקערה, לא להתפתות לשפוך אותו! תשתו אותו, זה טעים לאללה.
אופים בתנור שחומם מראש ל180 מעולות כ-45 דקות, או עד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא פירורי לח.
רק לאחר שהעוגה התקררה לגמרי, אפשר לחלץ אותה מהתבנית- להעביר סכין (לא שורטת) בהיקף העוגה, בצמוד למסגרת התבנית, ורק אז לשחרר את הקפיץ. כל ההוראות האלה לא תקפות אם התבנית לא מתפרקת/ עשויה מסיליקון.
מפדרים בנדיבות אבקת סוכר, פורסים פרוסה גדולה ושמנמנה ואוכלים עם מרפקים על השולחן.